מלא את פרטיך ונחזור בהקדם

אמונה היא "שם משתתף" (כלשון הרמב"ם ב'מורה נבוכים', שכתב כן כאשר רצה לומר שלמילה ישנן הרבה מאוד משמעויות והרבה מאוד קונטקסטים), וכאשר תעיין במילון הראי"ה תראה כי ישנן כמה וכמה הגדרות למילה 'אמונה'.

פירוש המילה 'אמונה' ברמה הכי בסיסית היא, כפי שאנו אומרים בלשוננו, "אני מאמין לאדם זה", כלומר יש לי אמון ביחס לאדם זה, אני מתייחס לדבריו של האדם בהנחה שהוא אמיתי ונקי מכל חשד. במובן הזה 'אמונה' פי' התייחסות בלתי מסוייגת לענין.

כאשר המילה 'אמונה' מתייחסת לקדוש ברוך הוא, לבורא, הרי שגם אז יש לה משמעויות שונות:

'אמונה' לפעמים משמעותה השקפת עולם. המלך הכוזרי שאל "במה אתה מאמין?", כלומר 'מהי השקפת העולם שלך? מהי משמעות החיים והיש לפי דעתך?'.

ולפעמים 'אמונה' משמעותה קבלת הדבר מתוך רגש עמוק הסוחף את האדם ומקשר אותו לעניין בקשר חזק מאוד, א-ראציונאלי. הפירוש הזה למילה 'אמונה' מוצאו מהתרבות הנוצרית, שכן הנצרות, בזייפה את מושג ה'אמונה' העברי, קלטה שהאמונה היא דבר מה חזק יותר מן השכל, מין רגש כזה שאין לשכל מה לומר בו. לעיתים הנצרות אף הנגידה את האמונה לשכל, כפי שאמר אחד מאבות הכנסיה: "אני מאמין כיון שזה אבסורד". (יש המייחסים את הביטוי Credo quia absurdam , "אני מאמין מכיון שזה אבסורד", לאוגוסטינוס, ראה "שיבת ציון נס לעמים", מאת אברהם לבני, ע"מ 326, הערה 20; יש המייחסים אותו להירונימוס, ראה "יהדות ומקורות הנצרות", מאת דוד פלוסר, ע"מ 15; ויש המייחסים אותו לטרטוליאנוס, ראה "תורה ומדע", מאת הרב ד"ר נחום לאם, ע"מ 13). כלומר: דבר שאינו אבסורדי, דבר אותו אני יודע בידיעה מדעית, איננו בגדר 'אמונה', כשם שלא שייך לומר 'אני מאמין ששתיים ועוד שתיים שווה ארבע'. אלא מבחן האמונה הוא דוקא בדבר שהמציאות אינה מסוגלת לעכל, כמו התעברות רוח הקודש בגוף הבתולה… רוח זו חילחלה בטומאתה למוחות רבים!

המהר"ל כותב (נתיב העבודה, פרק יא) כי "דבר שהוא בלא הבנה – אין נקרא זה אמונה רק האמונה היא בלב", כלו' אמונה כזו שהיא בלא הבנה אלא נובעת משרירות לב, זו אולי אמונה פוטנציאלית, גרעין הנמצא בלב, מין נטיה גולמית שלא התפתחה, חומר חסר צורה, גרעין אופיי חסר פיתוח. זוהי 'אמונת הלב'…

אדרבה, "חלילה לנו מאל שנאמין בנמנע ובמה שהשכל מרחיקו ורואהו כנמנע" (כוזרי א, פט)!

אלא 'האמונה', על פי 'עיקרי אמונת ישראל ותורה' (כהגדרת הגר"א לספר 'הכוזרי'), זהו היחס לאלוקים. ומאחר ו"ה' אלוקיכם" – זו ה – "אמת", אם כן אפשר להגדיר את האמונה גם כיחס אל האמת, והאמת היא הכלליות, העיקרון הכללי החובק כל, – היינו: הקדוש ברוך הוא, הכללות המוחלטת של הכל, "אין בלתך" (שמואל א ב, ב), אין שום דבר מחוץ למציאות האלוקית, "הכל יוכל וכוללם יחד" (מתוך פיוטים לימים נוראים), כולל את הכל כאחד באחדות האלקית.

היחס לזה – זוהי ה'אמונה'.

איך אתה יכול להתייחס אל הכלליות המוחלטת, שהיא מקור הכל ויותר כל מן הכל?

ודאי שלזה אתה מקצה את טוטאליות הויית חייך, את כל משאבי האישיות שלך השכליים, המוסריים, האמוציונאליים, התחושתיים, הדמיוניים, כולם כולם מגוייסים אל האידיאל האחד, אל זרם החיים הכולל כל. "בכל דרכיך דעהו" (משלי ג, ו), הויית החיים הטוטאלית הזו – זו ה'אמונה'. "צדיק באמונתו יחיה" (חבקוק ב, ד), לא כפי שמבין זאת האספסוף כאילו הכוונה שכל אחד יחיה באמונה שלו, אלא פירוש הדבר הוא שהחיות של הצדיק, 'אומר החיים' שלו התובע את השלמות ואת הטוב ואת העילוי ואת המוסר – זו האמונה, וזהו היחס לקדוש ברוך הוא, שהוא מקור החיים, הכללות, הטוב, היש.

אמנם, באם נעמיק במושג ה'אמונה', הרי שחייבים אנו לומר כי 'אמונה' זהו מעמד הנפש של כנסת ישראל, הפסיכיקה הציבורית, התודעה הציבורית של כללות האומה החובקת אותה בכללות כל דורותיה לכלל פסיכיקה ציבורית אחת – זוהי האמונה. "בתוך אמוני עם סגולה, בואי כלה בואי כלה".

ה'אמונה' זוהי סגולת ישראל, תכונת הנפש הקולקטיבית של האומה, של נשמתה, שהיא מהווה את התודעה הציבורית של כל עם ישראל כאיש אחד. אין ה'אמונה' נגדרת באישיות הפרטית, לא מדובר באדם פרטי המגייס את כל משאבי חייו לעניין הזה, שכן מלוא משמעות המושג לא יוכל לבוא לידי ביטוי באדם הפרטי! רק כאשר האדם הופך להיות חלק מן התודעה הציבורית, חלק מן הכלל – כי אז ייקרא אדם זה בשם 'מאמין'! מפני שה'אמונה', כלומר היחס לאלוקים, ייתכן אך ורק על ידי כנסת ישראל, על ידי כללות האומנה כאיש אחד. זהו היחס האולטימטיבי לאלוקים!

ובמילים אחרות: 'החיות הישראלית' – זו האמונה.

ואותו "צדיק באמונתו יחיה", הכוונה ל'צדיק' שבכל הדורות, כלומר לכנסת ישראל שהיא ה'צדיק', "ואין צדיק בעולם שיגיע לקרסוליה של כנסת ישראל כולה" (אורות, עמ' קעא).

הרב יוסף קלנר

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *